הנזיר השחור

"ברזין נוטל סיפור של צ'כוב ומגיש על הבמה את הטקסט שלו כמעט ככתבו. זהו סיפור המכיל, שלא כמקובל אצל צ'כוב, אלמנט מיסטי מרכזי, בדמותו של נזיר שחור, הנגלית בדמיונו של גיבור הסיפור. מפתה למצוא בסיפור גם אלמנט אוטוביוגרפי של יוצר המיטלטל בין אשליית גאונות לחרדת הבינוניות, בין האושר העילאי של ייצור ייחודי על סף הטירוף, לבין השיממון של הבינוניות והמשפחתיות... בתוך עולם אסתטי נפרש סיפורו של האקדמאי קוברין (רודיה קוזלובסקי בעל נוכחות מרשימה של נפש המטלטלת בין אושר מופרע לבינוניות עקרה)... זהו עולם ומלואו של צורות, יצרים והגות, שזכה לעיצוב תיאטרוני ייחודי, שמעניין בכל רגע נתון בכמה רבדים. באחד הרגעים בהצגה מפטיר קוברין: 'האשלייה נגמרה, חבל'. כך חשתי גם אני בתום תשעים הדקות של הסיפור"
 מיכאל הנדלזלץ, עיתון הארץ, 11.11.2012 
 
"זה לא רק הסגנון שהופך את העשייה התיאטרונית הזו ליוצאת דופן. זו הרכות שעוטפת את הבמה, השקט שבה מתחוללת ההתרחשות ואורך הנשימה והקצב, שנותנים לשחקנים ולקהל מקום להתרווח בו. ברזין מכניס את הצופה פעם נוספת לתוך המעבדה הניסיונית שלו, מציב רף גבוה תוך לקיחת סיכון לא מבוטל... בתוך ים מציף של עשייה מתחנפת ומתרפסת בפני קהל ופרנסים מציע תיאטרון מלנקי אתנחתא מנחמת של תיאטרון אחר"
מרב יודילוביץ', אתר ynet, 15.2.2012 
 
"... במרכז ההצגה 'שחקן צעיר' ותיק, ששמו הולך לפניו כבר מתפקידים שגילם כתלמיד בבית צבי. כל מה שתיארתי בעבר על משחקו של רודיה קוזלובסקי, התחבר בהצגה הזו להישג מרגש ומיוחד... הוא בונה את הדמות בפכים קטנים, שלב אחר שלב, כשבכל אחד מאלה הוא מוסיף גוון חדש, מסיר שכבות, נחשף אל עולמו הפנטסטי בו הוא דואה על כנפי אשליות. ואז, כשמגיעה הנחיתה של השיגעון, מצליח ליצור אותו במשחק מרתק של מחוות טירוף 'לא רצוניות' בגופו ובפניו... הצגה מופתית של איגור ברזין שמגיע להישגים בימתיים מרגשים... לא להחמיץ"
 צבי גורן, אתר הבמה