המהגרים

תיאטרון מלנקי מעלה הצגה שהיא מראת בדולח מלוטש מכאיבה של מיליוני בני אדם בארץ ובעולם 
צבי גורן, אתר הבמה, 20.11.2008

 

פנינה של הצגה של במאי מעולה וכל כך מתאימה בחוסר הישראליות שלה

שמעון לוי, ישראל היום, 16.9.2008

תיאטרון קטן גדול... איך השהות מחוץ למולדת מקלפת את שכבות ההגנה? כיצד מהווה המהגר מראה לבדידותו המייסרת של המקומי? .... הצגה שמישירה מבט אל עולמן של הקהילות השקופות המקננות בתוכנו
הקוורטט, NRG, 5.5.2009 

שני הגיבורים שעברם לא ידוע ועתידם לא ברור, מחכים במידה רבה לגודו שלהם, כמו אצל בקט. הם מתווכחים על עבדות וחירות, על מולדת וניכר, על כאן ושם. הפער בין האינטלקטואלי לפרובינציאלי מצמצם במפגש ככל שהמחזה מתקדם בעלילה, שאינה מתפתחת, שכן המהגרים, כך יתברר, הם בנ אדם נטולי חופש, סוג של עבדים: האחד מכור לכסף. השני לאידיאלים. שניהם צועדים על מסלול  שאין ממנו מוצא. מחזה מחייב שדורש מהקהל להיות קשוב
ציפי שוחט, עיתון הארץ, 30.7.2008

​

שעתיים ללא הפסקה אתה מרותק לנעשה על הבמה ואינך מרגיש איך עברו... הצגה חזקה,
מעוררת למחשבה, מבוימת ומבוצעת מצוין. מומלץ..
אלי ליאון, 21.11.2008 

דימה רוס וויטאלי וסקובויניקוב יוצרים מערכת יחסים משכנעת ומרגשת. רוס באפיון נוירוטי ורציונאלי, נחשף לעיתים קרובות בחמלה אנושית, געגועיים וייאוש. וסקובויניקוב מפליא לגלם את הפועל הגמלוני מלא החן והתמימות. מכיוון שמדובר בתיאטרון עולים, אין מנוס מן התחושה כי איגור ברזין, במאי ההצגה והחשקנים, מחויבים באופן אישי ואינטימי לאמירה החזקה המהדהדת לאורך כל ההצגה: עבדות היא חוויה קיומית וההגירה לא משנה אותה. בין אם אתה עבד לשלטון ובין אם לכסף, הצלחה או אפילו חופש

מיכל בעדני בן-שישו, עכבר העיר אונליין, 21.11.2008
 

​